נצא למסע מרתק בליבה הפועם של העיר ירושלים. בין רחובות השוק וסמטאות שכונת נחלאות הקסומה, נגלה את ירושלים האמתית, ירושלים של ריחות וטעמים, צליל ואווירה. כאן ברחובות הצרים של השכונות העתיקות, בינות לדוכנים הצפופים של שוק מחנה יהודה ורחוב יפו העמוס לעייפה, נולדה ירושלים החדשה, ירושלים של קסם וגעגועים.
זהו סיור מפתיע ומרגש המפגיש אותנו עם מגוון קהילות ותרבויות בעלות סגנונות חיים שונים ומגוונים. לירושלים יש אלף פנים והסיור הזה הוא הזדמנות נהדרת, לכל מי שאוהב את העיר ורוצה לפצח את סודה. אז בואו נצא לדרך ונגלה מה הופך את העיר הזאת לעיר כל כך מופלאה.
את הסיור שלנו נתחיל בנסיעה ברכבת הקלה. הרכבת היא הזדמנות נהדרת להתוודע לחלקיה השונים של העיר ירושלים הענקית ומומלץ לא לוותר על החוויה. כאן לאורך רחוב יפו, שהיה הדרך העתיקה בין ירושלים לנמל יפו, הוקמו בסוף המאה ה-19. 31 שכונות של יהודים שיצאו מן החומות ונודעו בשם נחלאות. הראשונה שבהן הייתה "אבן ישראל" אשר הוקמה ב-1875 .
נחלאות
נחלוף ליד בית בורוכוף האקלקטי ביפו 64 ואז נחצה את הכביש ונפנה שמאלה לסמטת משיח בורוכוף נפנה שוב שמאלה בסמטה צרה שמובילה אותנו לחצר סגורה. זוהי שכונת "אבן ישראל " שהוקמה 1875. זו היא שכונת חצר קלאסית בת 53 בתים , אשר בתיה יוצרים מעין חצר ריבועית אליה מובילות סמטאות ולהן שערי ברזל הנסגרים לעת ערב.
נצא מן השכונה אל רחוב אגריפס ליד בית 23 נעבור דרך פתח קשתי אל תוך שכונת "סוכת שלום" הזעירה שהוקמה ב1888 ובה התגוררו אליעזר בן יהודה ויוסף נבון. נחצה את החצר ונפנה ימינה ברחוב משכנות ישראל ואז שמאלה לסמטת בירב כאן היה מרכז שכונת "משכנות ישראל", שנוסדה בשנת 1875 ובליבה בית הכנסת "בית אברהם" הראשון שנבנה בנחלאות.
ברחבה ניתן עדיין לראות את בור המים השכונתי. שמאלה לתוך סמטה צרה בשם רחוב אבולעפיה. עד רחוב ר' אריה לוין. כאן גר הרב לוין שכונה 'אבי האסירים' אשר ליווה את אסירי המחתרות כשהובלו לגרדום. נתקדם עד קצה סמטת אבולעפיה ונראה שריד לבור מים ששרת שכונה קטנה בשם "בתי גורל". שמה ניתן לה בשל ההגרלות שנערכו על הבתים.
בשכונה היו 12 בתים ובית כנסת אחד, שעדין פעיל, בשם "בית הכנסת הגורל" . השכונה נבנתה עבור 12 משפחות תימניות. כעת נשוב על עקבותינו חזרה בסמטת אבולעפיה ונפנה שמאלה אל רחוב לוין נחצה את רחוב שומרון ונכנס לשכונת מזכרת משה 1885.
נפנה ימינה ברחוב שיריזלי לרחוב הכרמל. מולנו נראה את הפתח המקומר שהוביל מרחוב אגריפס אל תוך השכונה נחלוף מתחת למעבר ונציץ על השלט בחזית הפתח מצד רחוב אגריפס זהו השלט המנציח את משה מונטיפיורי שהשכונה קרויה על שמו . כעת נחזור לרחוב הכרמל ונמשיך אתו ישר לתוך שכונת אוהל משה אשר בלבה "גן התות" המפורסם. יוסי בנאי שגדל בשכונה כותב על עץ התות בשיר "אני וסימון ומואיז הקטן" ויצחק נבון כתב על הגן והחיים בשכונה מחזה בשם "בוסתן ספרדי".
הבית ברחוב גלבוע 11 הסמוך היה ביתו של יצחק נבון הנשיא ה-5. נמשיך בגלבוע כמה צעדים נפנה שמאלה לסמטה שתחבר אותנו לרחוב אהל משה. בקצה רחוב אהל משה נגיע לבית הכנסת היפה של השכונה אליו מומלץ להיכנס. נצא מבית הכנסת נפנה ימינה נגיע לרחוב מזכרת משה שייקח אותנו חזרה לרחוב אגריפס. נחלוף על פני סמטאות 'עץ חיים' ו'האגוז' שהן לב ליבו של השוק, אך לא נכנס אליהן כרגע. נמשיך להתקדם על אגריפס בכיוון מערב. נחלוף על פני רחוב מחנה יהודה ונתקדם במורד הרחוב .
הטיול ברחובות הסמוכים לשוק מפגיש אותנו עם מוסדות קולינריים חשובים הפועלים בשוק כמו מסעדת "מורדוך" בפינת אגריפס ורחוב הערמונים וסטיקייה "חצות" ממציאת ה "המעורב הירושלמי" מעבר לרחוב .
מאגריפס נפנה ימינה לרחוב בית יעקב שם נמצאת מסעדת "מחניודה" כעת נפנה ימינה לרחוב השקמה ונחלוף ליד החנות הראשונה של "רמי לוי שיווק השקמה" בפינת רחוב אשכול הסמוך פועלת " מסעדת רחמו " שהיא אולי המפורסמת ביותר בשוק כולו והפכה עם השנים לאייקון ירושלמי.
נמשיך ברחוב אשכול ונתחבר אל רחוב מחנה יהודה. כאן תוכלו להרגיש את חווית השוק במלואה, פנו ימינה לרחוב 'אליהו יעקב בנאי' שימו לב לחנות עם עיטור סורגי ברזל וכתובת קטנה "תרפ"ג – 1923- מאיר אליהו בנאי" בבניין גרה משפחת בנאי המפורסמת, גשו לקצה של רחוב מחנה יהודה והיכנסו ל "שוק העירקים" שם תמצאו מסעדה מפורסמת נוספת בשם 'עזורה'.
בקצה הסמטה תמצאו את ה"חאמרות" – בתי קפה קטנים המגישים קפה ותה לצד משקאות אלכוהוליים ומזטים קטנים .
סצנת הלילה בשוק היא לא פחות מרתקת מהנעשה בו במשך היום. חנויות רבות בשוק הופכות בלילה לבארים ופאבים תוססים ועמוסים, ולעיתים הצפיפות בסמטאות השוק גדולה יותר בלילה משעות היום .
בין הבארים והפאבים פועלים דוכני אוכל רבים והתחושה היא של אווירת פסטיבל אמתית . מחנה יהודה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי הבילוי העמוסים והאטרקטיביים ביותר בישראל ולסמל בינלאומי של העיר ירושלים. מומלץ מאוד לחזור ולבקר כאן גם בלילה!
כעת נצא אל רחוב יפו ונשקיף על הבית ביפו 92 "בית שעון השמש" . שנבנה ב-1908. על פי שעון השמש היה ניתן לכוון את שעות התפילה. שני השעונים האחרים שימשו לימי החורף, או לימים מעוננים.
זהו, כאן תם סיורינו להיום. מכאן תוכלו לקחת את הרכבת הקלה להמשיך בנסיעה לחלקים אחרים של העיר או בחזרה למלון.
