בתי הכנסת של הרובע היהודי בעיר העתיקה

הרובע היהודי

העיר העתיקה בירושלים היא כל כך מקסימה, שאתה עלול להתפתות רק להסתובב בה ללא מטרה מוגדרת, ובלי לדעת איפה תנחת בסופו של יום. בטיול משפחתי עם ילדים זה יכול להיות מהנה לתת לכל ילד לקבוע לאן לפנות בכל צומת, וכך ליהנות מהסמטאות הנסתרות ובתיה היפים של העיר העתיקה. עשיתי את זה עם הילדים שלי כשהיה לנו זמן פנוי ורצינו לקבל תחושה של חיי היום-יום בחלק מיוחד זה של ירושלים.

אבל יש גם הרבה אתרים היסטוריים חשובים לראות בשטח הקטן של הרובע היהודי. מאחר שבאזור הייתה נוכחות יהודית כמעט מתמדת מאז המאה השמינית לפני הספירה, בתי תפילה תמיד היו נוכחים בכל רחבי הרובע. למרות השפעות של מלחמות, רעידות אדמה וביזה, ברבים מבתי הכנסת ניתן לבקר גם היום.

ליהנות מחופשה חלומית במלונות דן בירושלים >> 

בתי כנסת בעיר העתיקה

 בית הכנסת העתיק ביותר ששרד ברובע היהודי הוא "בית הכנסת הקראי", שנוסד בתקופה הצלבנית על ידי מייסד הכת הקראית, ענן בן דוד. אתם אמנם לא תוכלו להיכנס לתוך בית הכנסת, אבל תוכלו לצפות בו דרך חלון במוזיאון הסמוך. המוזיאון נפתח בתיאום מראש בלבד, שיכול להיות מתואם גם דרך הטלפון.

 בית כנסת "הרמב"ן" הוא בית הכנסת הרבני העתיק ביותר ברובע היהודי. הוא נבנה על כותרות עמודים בסגנון רומנסק וביזנטי, דבר המעיד על גילו. הרמב"ן ("נחמנידס" בהגיה יוונית) היה תלמיד חכם יהודי גדול שהוגלה מאראגון ונחת בארץ הקודש בשנת 1267. למרות שזה לא הוכח מבחינה היסטורית, האגדה מייחסת את הקמתו של בית הכנסת לחכם זה. המבנה נהרס בשנת 1948 על ידי הלגיון הערבי לאחר נפילת הרובע היהודי לירדן במלחמת העצמאות, ונבנה מחדש לחלוטין לאחר מלחמת ששת הימים. רבים מתושבי הרובע היהודי מתפללים בקביעות בבית כנסת זה, המהווה גם מקום טוב לקבל בו את שירותי התפילה של בוקר השבת.

 מעל בית כנסת הרמב"ן נמצא בית כנסת "החורבה" המפורסם. במשך שנים החורבה הייתה רק קשת ייחודית בכיכר המרכזית של הרובע היהודי, אבל מאז שממשלת ישראל שחזרה אותו בשנת 2010, מדובר בבית כנסת בעל כיפה גדולה, המשקיף על העיר העתיקה. בית הכנסת הוקם בתחילת המאה ה- 18 אך נהרס על ידי המוסלמים בשנת 1721. הוא שכב בהריסות במשך 140 שנים, וכך זכה לכינויו "החורבה", עד שנבנה מחדש בשנת 1864. זה היה בית הכנסת האשכנזי הראשי של הרובע עד 1948, כאשר נהרס אז במכוון על ידי הלגיון הערבי. יש דמי כניסה לבית הכנסת, למעט בשעות תפילה. לקחתי את הילדים שלי לחורבה לתפילת השחרית של שבת, אבל מצאתי כי הגובה הלא נוח של עזרת הנשים ותפילת חזנית לא מוכרת, לא סייעו להצגת יופיו של הבניין. האפשרות העדיפה לטעמי היא לבקר בבית הכנסת ביום חול, ולהצטרף לסיור מודרך.

 בית הכנסת "תפארת ישראל" היה בית כנסת חשוב ברובע היהודי במאות ה- 19 וה- 20, אבל גם הוא נהרס על ידי צבאות ערב במהלך מלחמת העצמאות. בית הכנסת נמצא כרגע בהריסות, אבל בנייתו מחדש בדיוק החלה לאחרונה. אזור ביה"כ חסום עתה על ידי קרשים לצרכי בטיחות בעת השיפוץ, כך שאין הרבה מה לראות שם עכשיו.

בתי כנסת ספרדים

ארבעת בתי הכנסת הספרדיים אינם קשורים זה לזה, למעט בקרבתם הפיזית. הם מחוברים וממוקמים בבניין אחד, נגיש מהחניון המרכזי של הרובע היהודי. ביה"כ "יוחנן בן זכאי" נבנה במאה ה- 17 והוא ממוקם מתחת למפלס הרחוב. חוקרים חלוקים אם הוא נבנה כך מטעמי ביטחון, מתוך כבוד לחוקי נותני החסות המוסלמים, או אם הרחוב היה פשוט נמוך יותר באותו זמן. "בית הכנסת האיסטנבולי" הוא הגדול ביותר מבין ארבעת בתי הכנסת, ופקדו אותו באופן טבעי מהגרים יהודים מטורקיה. הקטע המרשים ביותר של בית כנסת זה הוא הדלת החיצונית המקושטת שלו. קל לפספס את בית כנסת זה אם אתה מגיע דרך בית הכנסת "יוחנן בן זכאי", וכדי להיות בטוחים שלא תפספסו כדאי לבקש לראות אותו באופן מיוחד. בית הכנסת "אליהו הנביא" שימש בעבר בעיקר כאולם לימודים, ו"בית הכנסת האמצעי" היה במקור חצר שבין שלושת בתיה"כ האחרים וגם שימש כעזרת הנשים, עד שהוסב לבית כנסת עם צמיחתה של הקהילה במאה ה- 18.

 בית הכנסת "בית אל" משמש כביתה של ישיבה קבליסטית, ושימש כמרכז המחקר המיסטי בירושלים במשך 250 שנים. ביה"כ נבנה מחדש בשנת 1974, שבע שנים לאחר כיבושה מחדש של ירושלים המזרחית על ידי כוחות ישראליים. הדלת החרוטה היפהפייה שלה מתארת את שבעת שעריה של העיר העתיקה.

אבל כמובן שבית הכנסת האולטימטיבי של העיר העתיקה הוא הכותל המערבי. לאחר שסיירתם בבתי הכנסת של הרובע היהודי, אתם תרצו ללכת במורד גרם המדרגות המסיבי המוליך אל הכותל המערבי. לא משנה באיזו שעה אתם מגיעים, תמיד תמצאו שם אנשים מתפללים או פשוט קוראים פרקי תהילים למול הקיר. כתבו פתק להניח בין הסדקים, אמרו כמה מילות תפילה, או סתם הביטו בתיירים והמקומיים המבקרים באתר הקדוש.