ארכיון מחבר: ג'ואל האבר‏

הפריצה של מבשלות בירה בוטיק בישראל

צמיחת תעשיית היין בישראל היא כבר סיפור מהאגדות, כאשר הן הכמות והן האיכות עולות על מה שניתן היה לצפות ממדינה כל כך קטנה. וכפי שקרה במקומות אחרים בעולם, גם כאן שלושת עשורי הצמיחה בענף היין משכו איתם ענפי בוטיק אחרים של קולינריה. גבינות איכות, לחמים אמנותיים ושוקולד מלאכת יד הם רק כמה מההשפעות הנלוות, ושפע מבשלות הבירה בוטיק הן הדוגמה האחרונה.

בתוך קצת יותר מחמש שנים בלבד, צצו מעל 30 יוזמות מוצלחות שהחלו לנגוס בשתי מבשלות הבירה הגדולות בישראל (טמפו תעשיות בירה, יצרני גולדסטאר, מכבי ונשר; ומבשלות בירה ישראל, שמייצרות גרסאות מקומיות של הבירות הדניות קרלסברג וטובורג). לאור השגשוג האחרון, אוהדי בירות בוטיק שיסיירו בישראל ימצאו הרבה מה לחגוג. הנה כמה מהשיאים הצפויים.

מבשלת Dancing Camel

כשהיא מתהדרת בתואר בירת הבוטיק הראשונה של ישראל, Dancing Camel החלה למכור את התוצר הישראלי הייחודי שלה ב-2006. העולה האמריקני החדש דיוויד כהן פתח את פאב הבירה התל-אביבי שלו באזור פחות סואן (רחוב התעשייה 12), כשהוא בונה לעצמו קהל מעריצים יציב בזכות בירות המתובלות במרכיבים מקומיים אופייניים, כמו רוזמרין או אתרוג.

כהן רואה זאת כנישואין בין החלום הציוני והתשוקה שלו לייצור בירות בוטיק. "אני מנסה להגדיר בירה ישראלית ייחודית", הוא אומר. "לא רוצה לייצר עוד לאגר גרמני כמו גולדסטאר, או עוד אייל אנגלי כמו סם אדמס. אני מייצר בירות שמזוהות כישראליות בזכות המרכיבים שמשמשים אותנו".

למרות שחומרי הטעם המעורפלים יכולים להיראות קצת כמו גימיק, כאשר זה עובד – זה עובד כמו שצריך. החזון של כהן הביא אותו להיות בירת הבוטיק הראשונה שחדרה להרבה ברים ומסעדות בכל הארץ, והפופולריות הגדלה של המבשלה שלו הובילה אותו לפתוח בר חדש בשכונת פלורנטין ההיפסטרית (ויטל 10).

כדי ליהנות מחלוצת הבירה הישראלית, צרו קשר עם המבשלה דרך אתר האינטרנט שלה לארגון סיור. סיורים מחייבים קבוצות של 10 אנשים, ונמשכים כשעה בעלות של 70 ₪ לאדם. לחלופין, עצרו בפאב התל אביבי לביקור (פתוח מחמש אחה"צ ועד אחרון הלקוחות, בכל לילה למעט שישי, ובפלורנטין פתוח שבעה ימים בשבוע החל מ-19:00 בערב), או רקדו עם הגמל השיכור הזמין בברים וחנויות היינות המקומיים.

מבשלת בירה טייבה

קדמה אפילו למבשלת Dancing Camel היא בירה טייבה, שהחלה את דרכה ב-1995, בעיר הפלסטינית הנוצרית הנושאת שם זה. הפופולריות העולה שלה, במיוחד בקרב האוכלוסייה הישראלית הליברלית, הפכה את המבשלה לאחת מהעסקים הפלסטינים המשגשגים ביותר.

מאז 2005, המבשלה מארגנת חגיגת אוקטוברפסט שנתית, שמושכת קהל רב של מבקרים מקומיים ותיירים גם יחד. מגוון הבירות המוצע סולידי ומרענן. הן אולי לא ייחודיות, אבל בהחלט נמנות על הבירות האיכותיות והיציבות בישראל.

בימים אלה כבר ניתן להשיג את ארבע גרסאות הבירה המרכזיות של טייבה יחסית בקלות, בחנויות וברים בישראל.

מבשלות אזור השפלה

באזור השפלה, בין תל-אביב לירושלים, מרוכזות כמה מבשלות בתוך וליד העיר בית-שמש. באזור התעשייה של בית-שמש עצמה נמצאת מבשלת שפירא, ששוכנת בחלל של מבנה עתיק. שפירא היא עסק משפחתי שפועל מאז אוגוסט 2011, וכיום היא אחת מבירות הבוטיק היותר ידועות בישראל.

המייסד השותף איציק שפירא מספר לי שגם אחיו, אבי ודניאל, מעורבים עמוקות בעסק, והאחות תמר אחראית על הטעימות במבשלה. סיורים במבשלה מתקבלים בברכה, ובדרך כלל נעשים בקבוצות של 15 איש. אבל אם אתם מעוניינים להסדיר ביקור לקבוצה קטנה יותר, איציק אומר שאפשר תמיד להתקשר ולנסות את מזלכם. אם הם בסביבה ופנויים – הם ישמחו לארח אתכם! כדי לתאם ביקור, התקשרו 02-561-2622.

לדברי איציק, הייחוד של בירה שפירא הוא המגע האישי. מרבית אוהדיה של הבירה פגשו לפחות אחד מבני משפחת שפירא בזמן זה או אחר, אם בבר, באירוע או במבשלה עצמה. איציק מציין גם את הטריות (הבירה ששתיתי בעודי משוחח עמו בבר בוקבקה לכל היותר שבוע וחצי קודם לכן), ואת יכולת השתייתיות (drinkability) של בירות שפירא. איציק גורס ששפירא "אינה נמנית על המבשלות המשוגעות האלה שמכוונות לגיקים של בירה" (למרות שהוא מכנה את עצמו "גיק בירה במשרה חלקית"). עבור שפירא, עקביות ונגישות הן תכונות חשובות יותר, למרות שהם מותחים מעט את החבל בבירות העונתיות שהם מייצרים. בירת החורף שלהם למשל, מתובלת בשבבי עץ שהושרו בג'ק דניאלס.

שכניו של שפירא הם באסטר'ס סיידר. למרות שאינו שייך רשמית לחוג בירות הבוטיק, חובבי בירה רבים אוהבים גם סיידר תפוחים חזק ואיכותי, במיוחד ביום קיץ חם. באסטר'ס אינם יצרני הסיידר היחידים בישראל, אך כפי הנראה הידועים ביותר. בנוסף, למיטב ידיעתי הם יצרנים יחידים בישראל של לימונדה אלכוהולית, ולאחרונה השיקו קו של ליקרים בייצור מצומצם בשם Pioneer Spirits. באסטר'ס פתוחים לביקורים בימי שלישי ושישי, בין השעות 9:00 בבוקר ל-14:00 בצהריים.

עשר דקות נסיעה בלבד דרומה לשפירא ובאסטר'ס, נמצאת מבשלת שריגים (אתר בעברית בלבד), ששוכנת ביישוב קטן בשם זה (נקרא גם לי-און). שריגים מייצרת שבע בירות בשתי סדרות נפרדות: עמק האלה ורונן. בין הבירות של סדרת עמק האלה ניתן למצוא את הטריפל הבלגית, אולי הבירה הישראלית החביבה עליי ביותר. מרכז המבקרים בשריגים פתוח לקהל בימי שישי ושבת בין השעות 11 ועד 5 אחר הצהריים, ולקבוצות של 10 אנשים ומעלה בתיאום מראש (052-622-7679 או 052-593-8287).

מבשלות בצפון

החלק הצפוני של ישראל כבר קנה את שמו בזכות יקבי היין הנפלאים שנמצאים שם. אבל ניתן למצוא כאן גם כמה ממבשלות הבוטיק הטובות בארץ.

בקצרין שברמת הגולן, מבשלת גולן היא אחת מהמבשלות הזעירות הגדולות ביותר בארץ. את סדרת בירות בזלת שלה קל למצוא בחנויות. בעקבות הסכם שיתוף פעולה עם יקבי רמת הגולן ב-2009, עלה ייצור והפצת הבירה דרמטית, ועתה הם מגיעים לייצר עד 130,000 ליטרים בשנה.

לשתות, לאכול וללון באחד ממלונות דן בצפון>>>

פאב-המסעדה הגדול של המבשלה ממוקם בנוחות בפארק התעשייה של קצרין, צמוד ליקב של המשקיע ולצד מתקן לייצור שמן זית, וביחד הם מזמנים סיור קולנירי מהנה של חצי יום בגולן.

באזור הגליל, מבשלת הגליל (אתר בעברית בלבד) היא האופציה הטובה ביותר. המבשלה נמצאת בקיבוץ מורן (קרוב לירידה מהכביש שמגיע מעכו, עובר את כרמיאל וממשיך לכיוון צפת), מבשלת גליל מייצרת כמה מהבירות שזוכות לדירוג הגבוה ביותר בארץ, אם כי הן פחות מוכרות. למעשה, ליאור וויז מחנות 'ביר בזאר' בתל אביב, מציין את גליל כאחת מהמבשלות הישראליות המועדפות עליו.

בירת הבוטיק הקטנה כוללת גם פאב באווירה רגועה, שמציע את שש הבירות המובילות שלהם, ופתוח בלילות חמישי עד שבת. מכיוון שהמטרה המוצהרת היא לבנות את תרבות הבירה בישראל, מוצעות שם בירות גם ממי שלכאורה אמורים להיות המתחרים שלהם. זה לא כל כך מוזר לאור העובדה שכל מי שדיברתי עמו לצורך כתיבת הפוסט הזה, הסכים שתעשיית בירות הבוטיק בישראל היא יותר ידידותית מאשר תחרותית, ברוח שיתופי פעולה וחברויות מעל לכל.

חנויות עם מבחר

ביקור באחת מהמבשלות הזעירות החדשות של ישראל הוא אמנם חוויה מומלצת לתיירים חובבי הקצף, אך המבחר הרב ביותר נמצא דווקא בכמה מהחנויות או הברים המקומיים.

ביר בזאר, שמתחבאת בשוק הכרמל של תל אביב (רח' רמב"ם 1) , נפתחה ב-2013 על ידי ליאור וויז ויובל רזינקוביץ. ביר בזאר היא חנות ראשונה מסוגה, המציעה מעל 100 מותגים של בירות בוטיק מתוצרת ישראלית בלבד. וויז, שמכנה את עצמו "ביר גיק שרוף", מעורה מזה שנים בקהילת המבשלות הביתיות בישראל. כשהחליטו לפתוח "בר יום" וחנות בתוך השוק, כולם אמרו להם שהם משוגעים וכי יפשטו את הרגל. "אבל שנינו עקשנים, והחלטנו לעשות את זה בכל זאת", מספר וויז.

אחרי שישה חודשים העסק החל לצבור תאוצה, וכיום החנות משגשגת ולידה (רחוב ישכון 36 פינת יום טוב ) נפתחה חנות נוספת שנוטה יותר לכיוון בר של ממש (פתוח בלילה). מבין הספיישלים של ביר בזאר אפשר למצוא את "סיקס מיקס" – מארז שישייה של סוגים שונים במחיר מיוחד, ומקבץ טעימות בירה משבעת הברזים שיש לבר החדש להציע.

אם אתם מחפשים להרוות את הצימאון לבירה בוטיק כשאתם בירושלים, ההימור הטוב ביותר יהיה לעצור בחנות היינות 'המשמח' (רחוב אגריפס 64), ליד שוק מחנה יהודה. למרות שלא מדובר בחנות בירה של ממש, ואין ספק שהמבחר של בירות בוטיק מקומיות מצומצם יותר בהשוואה לביר בזאר, עדיין תיהנו ממבחר מגוון שמתפרס על פני מדף שלם.

ואחרון חביב להפעם – חנות חדשה לחלוטין שנפתחה בתל אביב ומתחרה בביר בזאר. ביר מרקט בשוק שרונה החדש מציעה גם היא מעל מאה בירות בוטיק ישראליות, בליווי שפע מעדנים קולינריים מסוגים שונים.

חנויות כאלה הן המקום היחיד שבו כמעט כל צרכן יוכל למצוא פנינים נסתרות בקרב בירות הבוטיק הישראליות. דוגמה לכוכבת לא ידועה היא 'הדובים' (אתר בעברית בלבד), מהמועדפות של כהן ושפירא גם יחד. 15 המוצרים של הדובים זמינים גם בביר בזאר וגם בביר מרקט. כדי למצוא אותה בירושלים, תהיו חייבים לבקר בחנות הקטנה 'כוס של ברכה' בשכונת הקטמונים, ברח הל"ה 16.

שימו לב: נכון למועד פרסום הפוסט, פורסם כי ביר בזאר עתידים לפתוח סניף חדש בשוק מחנה יהודה בירושלים, לקראת אוקטובר 2015!

מה טומן העתיד

אלה היו רק כמה מבירות הבוטיק הטובות של ישראל, וכדאי לפחות להזכיר עוד כמה מהטובות. Jem’s Beer Factory בכפר סבא ידועה הן בבירות והן בפאב, ולאחרונה פתחו סניף נוסף ברעננה. מבשלת אלכסנדר (גם היא מהחביבות על שפירא) שזוכה בארץ לדירוגים גבוהים ולפרסים, ואפשר למצוא אותה לא רחוק מנתניה. ובירה הרצל החדשה יחסית שמגיעה מירושלים וצוברת פופולריות: האם אפשר להיות יותר ישראלית מבירה שמכונה על שם אבי הציונות?

אבל מה מציע העתיד לענף קטן ושוקק חיים זה? מבין אלה שדיברתי עמם, אף אחד לא ידע לומר בוודאות כיצד התעשייה חווה פרץ שגשוג שכזה, אבל כולם הסכימו שהיא נמצאת על סף נקודת מפנה. אחרי הבום הראשוני, הגיע סוג של שיווי משקל שבו מספר המבשלות המקצועיות מתאזן, כאשר חלקן נסגרות או עוברות לפעול כפאב בלבד, או לחלופין משכירות חללים ממבשלות מורשות וסוגרות את המתקנים שלהן עצמן.

אחת הסיבות לכך היא החלטת הממשלה מאוגוסט 2012 להכפיל את המס על הבירה, שיושמה פשוטו כמשמעו מהיום למחר. המס אינו הדרגתי, ומוטל באופן שווה על יצרניות הבירה הגדולות ועל מבשלות הבוטיק הקטנות. וויז טוען שאין עוד מס כזה בעולם, ואין ספק שהוציא את הרוח מהמפרשים של המבשלות. אפילו אלה שהיו מסוגלות להישאר עם הראש מעל המים נותרו עם מעט מאוד כסף לשיווק. אחרות סגרו, והעלות של השקת מבשלה חדשה הפכה בלתי כדאית.

סביר שהמגמות הנוכחיות ימשיכו לפחות עוד כמה שנים, וכי נראה עוד כמה שחקנים חדשים בשוק, לצד מבשלות קיימות שמצמצמות ייצור והפצה כדי להתאים למודל הפאב-מבשלה, או מגדילות תפוקה. אוהדי בירת הבוטיק הישראליות יכולים רק לקוות שעם התפתחות ענף המבשלות נראה גם עלייה באיכות הבירה המיוצרת. מדובר בתעשייה שהשיגה הרבה בפרק זמן קצר, אך היא עדיין מאוד צעירה, ועם ההבשלה יגיע גם התחכום.

10 הרעיונות הכי טובים לבילוי בת"א – חלק 2

להגיב

אחרי שחקרנו את השכונות השונות של תל אביב, את שווקיה, את הטבע והאמנות שלה בעזרת החלק הראשון של פוסט זה, אנו נשלים את הרשימה עם עוד חמישה מהרעיונות הטובים ביותר לבילוי בת"א. פוסט זה יעזור לכם להכיר את המקומות הכי שווים בעיר בחמש קטגוריות נוספות.

סיורים

הדרך הטובה ביותר לחקור בתנועה כל עיר חדשה, היא על ידי שכירת מדריך טיולים מקומי. וכל המדריכים המורשים בישראל הם ברמה הגבוהה ביותר; היי, כיוון שאני עצמי אחד כזה, לא אעשה את עבודתי נאמנה אם לפחות לא אתן את הכבוד הראוי לעמיתיי! כמו כן, ישנם בת"א גם מספר סיורים רגילים (שאינם מותאמים אישית) היוצאים באופן סדיר ומתאימים יותר עבור הנוסע שמנסה לחסוך בעלויות.
אחד הסיורים הידועים ביותר הוא סיור העיר הלבנה. זהו סיור רגלי העוסק באדריכלות בסגנון הבאוהאוס הבינלאומי, ומנוהל על ידי מרכז הבאוהאוס. אונסק"ו הכיר בתל אביב כאתר מורשת עולמי בשל הריכוז הגבוה של מבנים שנבנו בסגנון אדריכלי מפורסם זה. סיור בשפה האנגלית נערך בכל יום שישי בשעה 10 בבוקר, וישנן גם אפשרויות אחרות שזמינות מהחנות של מרכז הבאוהאוס.

אם אתם מבלים קצת יותר זמן בישראל, אולי כדאי לכם לקחת סיור שיעזור לך לשפר את כישורי השפה שלכם. סיורי Streetwise יעזרו לכם ללמוד את השפה והתרבות באמצעות שלטי רחוב, כתובות גרפיטי, סטיקרים וכדומה, כל זאת בזמן שאתם מטיילים באזורים שונים של תל אביב באווירה רגועה ומהנה.

סגנון חיים

קניות הן אופציית בילוי מועדפת על תל אביבים, בדיוק כמו אצל הרבה טיפוסים עירוניים אחרים ברחבי העולם. תיירים אוהבים לחקור את חנויות העיר והבוטיקים בדיוק כמו שתושבי העיר עצמה נוהגים לעשות. למרות שיש שפע של חנויות בכל רחובות העיר, המבקרים לרוב רוצים לנצל גם את אחד ממרכזי הבילוי של תל אביב.
המגמה הבינלאומית בשנים האחרונות לעבור מקניונים מקורים למתחמים בהם יש שימוש מגוון גם בעולם החיצוני, לא פסחה גם על ישראל. יש בתל אביב ארבעה מתחמים מסוג זה, הממוקמים בחוכמה בחלקים שונים של העיר ומתמקדים בלקוחות יעד שונים. כל אחד מהמתחמים לקח אתר היסטורי שכבר אינו בשימוש והפך אותו למקום חדש ותוסס בו המבקרים יכולים לבלות לאורך זמן. שלושת הראשונים היו "הנמל" (נמל תל אביב הישן), "מתחם התחנה" (מתחם תחנת רכבת הישן) ו"נמל יפו".

אבל המתחם הטרי ביותר הוא גם הטוב ביותר מהחבורה. מתחם "שרונה", הממוקם ממש במרכז העיר, בסמוך למפקדה הצבאית הלאומית ולקניון מרכז עזריאלי הותיק, הוא מרכז תוסס להפליא שנבנה על מה שהיה פעם כפר המאוכלס בטמפלרים גרמנים. קבוצה מעניינת זו של פרוטסטנטים הגיעה לישראל בשנת 1860 ובנתה פה שבע מושבות שונות. שרונה הייתה המושבה השנייה שלהם בעיר שנקראת היום תל אביב.
בקומפלקס יש תערובת גדולה של חנויות בטווח מחירים בינוני, מסעדות, בתי קפה, מבנים היסטוריים ומרחבים חיצוניים למשחק, הירגעות והערכה של אמנויות שונות. שילוט טוב לאורך המתחם מגלה טפח מסיפור העבר של המקום, וסיור במוזיאון שמספר את סיפורה של שרונה חושף אף הרבה יותר. לבסוף, מדשאות ירוקות וגינון נעים הופכים את מתחם שרונה לאחד המקומות הנעימים ביותר לטיול בצהרי היום בתל אביב.

מלונות בתל אביב מבית רשת דן >>

מוזיאונים

ישראל הוכרה כמדינה בעלת מספר המוזיאונים הגבוה ביותר בעולם ביחס לאוכלוסיה. וכך, למרות שת"א ידועה בזכות מוזיאון ארץ ישראל ומוזיאון בית התפוצות (מוזיאון העם היהודי) הגדולים למדי, התייר החכם יידע לנצל חלק מהמוזיאונים הקטנים יותר והידועים פחות שפזורים ברחבי העיר.
למעוניינים בהיסטוריה צבאית, מוזיאון הפלמ"ח מספר את סיפורה של יחידת הקומנדו המובחרת שסייעה למאמציהם של הלוחמים היהודים לפני ובמהלך מלחמת העצמאות. חובבי עיצוב יעריכו את מוזיאון הבאוהאוס הזעיר (רחוב ביאליק 21, 03-6204664, אין אתר אינטרנט), המתמקד ברהיטים, מנורות ופריטים אחרים שתוכננו על ידי בית הספר הגרמני המפורסם לבאוהאוס, ולאו דווקא באדריכלות שהביאה סגנון זה לפרסומו. לבסוף, שני מוזיאונים קטנים בתל אביב מוקדשים ליצירותיהם של אמנים בודדים מפורסמים. מוזיאון בית ראובן ומוזיאון נחום גוטמן לאמנות הם שני מוזיאונים העוסקים בהתאמה בראובן רובין ובנחום גוטמן, שני אמנים מוערכים שחיו ועבדו בתוך העיר תל אביב.

היסטוריה

למרות שהעיר תל אביב, בניגוד לערים אחרות בישראל, היא בת קצת יותר מ- 100 שנים בלבד, היא עדיין מכילה כמה אתרים היסטוריים חשובים, שחלקם משמעותיים להיסטוריה של מדינת ישראל המודרנית. העיר תל אביב גם כוללת בתוכה את העיירה הקטנה של יפו, האוחזת אחד מהנמלים העתיקים ביותר בעולם.
יפו העתיקה הוא מקום מצוין להתחיל בו. מאחר שהיו כאן רק חפירות ארכיאולוגיות מוגבלות, ההיסטוריה שאתם חווים ביפו מחוברת יותר עם הסיפורים של דמויות מפורסמות- החל מיונה, הרקולס ואנדרומדה, ועד לפטרוס הקדוש ונפוליאון- גורל כל אלה שזור בסיפור העיר הזאת. לאורך הדרך תוכלו לבקר באזור הנמל עצמו, בכנסייה המונומנטלית, בבית הקשור לסיפור של פטרוס הקדוש, ובמרכז המבקרים הממוקם מתחת לכיכר המרכזית של יפו העתיקה.

היכל העצמאות ממוקם בשדרות רוטשילד, בתוך הבית לשעבר של מאיר דיזנגוף. באולם המרכזי באתר זה, מדינת ישראל נולדה ב- 14 במאי, 1948. לאחר שמוזיאון ת"א לאמנות הועבר מפה בשנת 1971, הבניין הפך לאתר המוקדש לאירוע ההיסטורי שהתרחש בו. זהו מקום שבהחלט שווה ביקור, עם תכנית באמת מרגשת המוגשת על ידי מדריכי המוזיאון.

מומלץ לבקר גם בכיכר מלכי ישראל, ששמה הוסב לכיכר רבין לאחר שהפכה לאתר של אחד מהאירועים הטרגיים ביותר בהיסטוריה של ישראל, ההתנקשות בחייו של ראש ממשלת יצחק רבין ב- 4 בנובמבר, 1995. ממש ליד הכיכר, בצידו של בניין עיריית תל אביב, אנדרטה מסמנת את המקום המדוייק בו הרצח התרחש.

מזון

תל אביב היא בבירור הבירה הקולינרית של ישראל, עם המסעדות המתקדמות ביותר ועם שפים מודרניים שחושבים קדימה. לחובבי האוכל הרציניים אם כך, יש יותר ממספיק אפשרויות שהם יכולים לנסות כאן.

מלונות דן גאים כמובן בחוויה הקולינרית שהם מספקים במסעדת "הירקון 99", הנמצאת בתוך מלון דן תל אביב. אבל כשכבר סיימתם את הארוחה שלכם שם, נצלו את כל מה שיש לתל אביב להציע, וחקרו חלק מהמסעדות הרבות האחרות שלה. אולי זה נראה כאילו אני מחפש לעצמי את הדרך הקלה לצאת מזה, אבל באמת שזה יהיה מטופש מצדי לנסות לדוג עבורכם מסעדה אחת או שתיים מתוך שלל המסעדות האדירות שהעיר הזאת מציעה למבקריה.
מקום אחד טוב להתחיל לחקור את האפשרויות הוא אתר TasteTLV, הכולל ביקורות רבות של המסעדות המובילות בעיר. אני חייב לעודד אתכם שלא לאכול רק במסעדות השף היוקרתיות של העיר; על מנת באמת לטעום תל אביב, אתם תצטרכו לבקר גם בכמה מהמסעדות האתניות הותיקות יותר והעדיין מוערכות שלה שמקשטות את רחובות העיר.

* * *
זהו זה, תיהנו משהותכם, וחשוב יותר מהכל- אל תשכחו להיות הרפתקנים כשאתם חוקרים אתרים, טעמים וחוויות חדשים!

10 הרעיונות הכי טובים לבילוי בת"א- חלק 1

להגיב

רבים מתייחסים לתל אביב כ"עיר ללא הפסקה" של ישראל, וכעיר חוף ים תיכונית תל אביב אכן משלבת חיי לילה אורבניים ותוססים יחד עם טבע מדהים, באותו אופן בו ברצלונה, דוברובניק או ניס משלבות בין הדברים.

אז מה יש לעשות ולראות בתל אביב? רוב האנשים נהנים פשוט לחקור את השכונות השונות של תל אביב, לעשות קניות או לשייט בין הבוטיקים, המסעדות ובתי הקפה, ולספוג את התרבות המקומית שטופת השמש. לעומת זאת, אם חופרים קצת יותר לעומק, ניתן לגלות חלק מהאתרים והפעילויות החשובים ביותר שיגרמו לך לקבל טעימה מכל מה שיש לתל אביב להציע.

כמדריך תיירים, הנה 10 הקטגוריות (בשני פוסטים שונים) בהם לדעתי תצטרך להתמקד בזמן הביקור שלך בתל אביב:

שכונות

העיר תל אביב המודרנית קיימת רק קצת יותר מ- 100 שנים, והיא התפשטה החוצה מהעיר העתיקה של יפו בטלאים של שכונות שונות. הליכה דרך שלוש מהשכונות המוקדמות ביותר תוכל לתת לך מושג על החתך של קבוצות האנשים שלמעשה התחילו את העיר הזאת.

נווה צדק היפה נבנתה בסמוך ליפו, לצד מסילת הברזל של הרכבת שנעה בזמנו בין ירושלים לתל אביב. סופרים ואמנים מפורסמים רבים גרו שם בשנים הראשונות, וכיום השכונה נמצאת בתהליך בו אנשים ממעמד גבוה יותר עוברים להתגורר בה, ובכך משנים מעט את אופי השכונה. מבנים היסטוריים רבים ברחבי השכונה עוברים כיום שיפוץ, ולפעמים אף משנים את ייעודם.

קבלו הצעה לחופשה מפנקת במלונות דן בתל אביב >>

האזור המרכזי שסביב רחוב הרצל ושדרות רוטשילד, נקרא בעבר אחוזת בית. זו היתה השכונה ממנה צמחה באופן מעשי העיר שהיא היום תל אביב. אחוזת בית נבנתה כשכונה מתוכננת ממזרח לנווה צדק, והגרלה נערכה בדיונות החול הריקות כדי לקבוע איזה מהמייסדים יקבל אלו חלקות קרקע. למרות שחלק מהבתים המקוריים נותרו על תילם, המקום הטוב ביותר ללמוד על השנים הראשונות הוא בלובי של בניין משרדי מגדל שלום, בפינת רחובות הרצל ואחד העם, שם תוכלו למצוא דגמים מרתקים ועיבודים אמנותיים לשנים הראשונות של תל אביב.

כרם התימנים יושב קצת צפונית לשתי השכונות אותן הזכרתי קודם. בשכונה זו פחות בניינים שופצו או חודשו, וחלק לא קטן מהתושבים הם צאצאיהם של המתיישבים המקוריים. מסעדות אתניות רבות משכינות תחושה אותנטית על רחובות השכונה הצרים.

שווקים

כמו ברוב הערים בישראל (ובכל רחבי המזרח התיכון, לצורך העניין), תל אביב ידועה בשווקים הפתוחים שלה. השוק המפורסם ביותר בתל אביב הוא שוק הכרמל, יחד עם יריד האומנות הנערך פעמיים בשבוע בנחלת בנימין הסמוכה.

אבל ישנם עוד שני שווקים בולטים אחרים בתל אביב, האחד בזכות החוויה הקולינרית שהוא מעניק, והשני בזכות חווית הביקור המהנה שהוא מספק לכל מי שמגיע אליו.

שוק לוינסקי הוא יותר אוסף של חנויות מאשר שוק מסורתי נוסח שוק הכרמל, אך ההיצע הקולינרי שלו מאפיל על זה של שוק הכרמל. אוכל אתני מסורתי, שהוא גם מגוון מאוד וגם באיכות גבוהה, הופך את שוק לוינסקי לשוק של חובבי האוכל האמיתיים המבקרים בתל אביב.

בינתיים, אם אתה רוצה לבקר בשוק שהוא מוזר, מצחיק ומעניין, אתה חייב לבקר בשוק הפשפשים. שוק זה, הממוקם ליד מגדל השעון ביפו ומוקף ברחובות שמתמלאים באיטיות בבני המעמד הבינוני, מלא בבתי קפה וברים אופנתיים, וחנויות עתיקות שהן עתיקות כמעט כמו מרכולתם. שוק זה הוא ללא ספק ייחודי. הסוחרים ינסו למכור לכם אוספים של יד שנייה (או בואו נהיה כנים- כנראה יד רביעית או חמישית) ומוצרים מכל הסוגים. אם אתה קונה בעל עיני נץ, אולי תתקל במציאה מדהימה, אבל גם אם לא, זה בוודאי יהיה ביקור כיפי בכל זאת.

בחוץ

תל אביב מפורסמת בחופים שלה, וכמובן ששום שהות בתל אביב אינה שלמה בלי טיול לאורך הטיילת, או בילוי של כמה שעות מרגיעות בשכיבה תחת השמש. אבל יש עוד משהו שאפשר לעשות על החוף. מטקות הוא משחק ישראלי מוזר בו אין מנצחים או מפסידים. כדורעף חופים משוחק גם הוא בהתלהבות רבה במגרשים החוליים, ואילו חובבי ספורט המים יכולים ליהנות מאפשרויות רבות של גלישה וקיאקים. כל יום שישי בשעת השקיעה, מעגל מתופפים נאסף לקבל את פני השבת בסטייל תל אביבי ייחודי. באופן מוזר, תוכלו למצוא את זה בחוף שנקרא דווקא "חוף ירושלים", הממוקם לקראת הקצה הדרומי של העיר.

בעוד ביקור בחוף הים הוא הבחירה "הברורה" עבור חלק זה של הרשימה, תל-אביבים אמיתיים יודעים שפארק הירקון הוא הפנינה האמיתית של העיר עבור פעילות בטבע. הגרסה התל אביבית של סנטרל פארק, הנקראת על שם הנהר שזורם באיטיות לאורכה, כוללת גם מגרשי ספורט, סירות משוטים, שבילי אופניים, מגרשי משחקים, מסלעה, מבנים היסטוריים, קיר טיפוס ועוד אטרקציות רבות שהופכות את הביקור בפארק זה לכל כך כדאי.

אמנות חזותית

סצנת האמנות של תל אביב היא התוססת ביותר בישראל. בקרו במוזיאון תל אביב לאמנות, שם תוכלו להעריך גם האוסף של המוזיאון וגם את הארכיטקטורה של הבניין עצמו. מוזיאון זה, ששוכן במקור בביתו לשעבר של ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף, עבר לבית הנוכחי שלו בשנת 1971. הוא ידוע בעיקר בזכות אוספי האמנות הישראליים העכשוויים שלו.

אם, לעומת זאת, אתם מחפשים לבצע רכישה של אמנות ישראלית, אתם צריכים לבקר בכמה מהגלריות הרבות שפזורות ברחבי העיר. ניתן למצוא ריכוז יפה שלהן באזור המתוחם על ידי הרחובות בן-גוריון, דיזנגוף, גורדון והירקון.

אמנויות הבמה

יש הרבה מועדונים קטנים עד בינוניים ברחבי העיר, בהם תוכלו לתפוס הופעות של מוזיקאים ישראלים עולים. תל אביב מתגאה גם באופרה נפלאה (שוכנת בסמוך למוזיאון תל אביב לאמנות), במחול עכשווי ברמה הגבוהה ביותר, במרכז סוזן דלל ובהבימה- התיאטרון הלאומי של ישראל.

שני מקומות אמנויות במה אחרים, הממוקמים שניהם ביפו, בולטים אפילו יותר בתור חוויות ייחודיות. "נא לגעת" עשוי להיות התיאטרון היחיד מסוגו בעולם- הלהקה שמרכיבה אותו כוללת בעיקר שחקנים שהם גם חירשים וגם עיוורים (רק כמה מהם הם רק אחד מהשניים). בהצגה המקורית שלהם, "לא על הלחם לבדו", הם משתמשים בתיאטרון על מנת לחקור את עולמם הפנימי והאישי. במקום תזכו גם לחוויה קולינרית יוצאת דופן בשם "בלקאאוט", בה תוגש לכם על ידי מלצרים עיוורים ארוחה שתאכלו בחדר חשוך לחלוטין, דבר שיגביר את חושי הטעם והריח שלכם.

בקרו גם בתיאטרון מיומנה, הנמצא גם הוא ביפו. בדומה ל- "Stomp", מיומנה מציעה חוויית תיאטרון מהנה (גם אם רועשת במקצת) בהשתתפות הקהל ועם מוזיקה חיה המנוגנת על ידי השחקנים. תיאטרון מיומנה הופיע בכל רחבי העולם, אבל תל אביב הוא הבית שלו, וזהו בית שבהחלט שווה ביקור.

***

בדקו את החלק השני של פוסט זה עבור חמש קטגוריות נוספות לרעיונות כיפיים בתל אביב, ולימדו על האפשרויות ההיסטוריות והקולינריות של העיר, כמו גם על הקניות המעולות שניתן לעשות בה.

אולמות האבירים של עכו

להגיב

כאשר אבירי הצלבנים חצו את אירופה לפני כמעט 1000 שנים, היעד שלהם תמיד היה ארץ ישראל. לכן, למרות שהם בהחלט הותירו את חותמם על אזורים רבים ברחבי היבשת הישנה, דומה שאין שני לריכוז האתרים הצלבניים שנותר מאותה תקופה ברחבי מדינה קטנה זו. מבצרים וכנסיות פזורים בנוף של ישראל, והתייר הסקרן יכול לבקר אף במשקים צלבניים קטנים יותר מאותה התקופה.

עם זאת, אין אתר בישראל, או אולי בעצם בעולם כולו, שיכול לספק חלון טוב יותר לחיים בתקופה הצלבנית מאשר העיר העתיקה של עכו. עכו עשויה להיות המקום היחיד בעולם בו אפשר ללכת דרך החלקים המפוצלים הרבים של עיר צלבנית שלמה. שם, אדם יכול לפתוח צוהר למתח שחילק את המגזרים שונים באוכלוסייה: מסדרים שונים של אבירים קדושים, יורדי ים ושכירי חרב מרפובליקות של ערים איטלקיות יריבות, ועשרות כנסיות שונות.

בקרו במלונות דן בחיפה >>

חלק גדול מכל ביקור בעיר העתיקה של עכו יש להקדיש לאולמות האבירים. השטח מאותו עידן שהיה הגדול ביותר להיחשף בעיר, נחפר ושוחזר ב- 20 השנים האחרונות, ואולמות האבירים חושפים עכשיו 25,000 מ"ר של מבצר אבירים צלבני מלא. 40 מיליון דולרים הושקעו על מנת לאפשר לתיירים לשוטט במקטעים השונים, ללמוד על חיי היום-יום של אבירים קדושים אלה מימי הביניים, ולבקר בחדרים כגון אזור השינה של האבירים, חדר האוכל שלהם, המרפאה, מנהרות סודיות שונות ואפילו בשירותים בהם נהגו להשתמש.

המבצר האמור היה שייך למסדר האבירים של סנט ג'ון, הידועים יותר בשם האבירים ההוספיטלרים. כפי שמשתמע משמם, אבירים אלה סיפקו אירוח ובתי חולים לצליינים הקתולים הרבים שבאו לבקר בארץ הקודש באותם ימים. בניגוד לעמיתיהם מאותה תקופה, האבירים הטמפלרים, שהתחילו כאבירים ורק מאוחר יותר הפכו למסדר קדוש, ההוספיטלרים החלו לפעול כמרפאה, ורק מאוחר יותר סיגלו לעצמם אופי צבאי והפכו למסדר אבירים.

הטייל העצמאי יכול לחקור את האולמות בקלות באמצעות מדריך קולי (המוקלט ב- 10 שפות שונות) שמפעיל סרטים בתחנות שונות הפזורות ברחבי המתחם. שלושה מסלולי הליכה ניתנים לתיור באתר: המסלול הארוך, המסלול הקצר, ועוד אחד הנגיש לכסאות גלגלים.

השינוי החדש באולמות האבירים הוא התוספת של בילויים ופעילויות שונים, המפיחים חיים באתר. בתוך אחד מהאולמות הגדולים, תוכלו למצוא סדרה של דוכני בעלי מלאכה הנאמנים לתקופה. תוכלו לצפות בנפח בעבודה היוצר כלי מתכת, זאת לצד המלאכה העדינה יותר של מפוח זכוכית. התא של יצרן הבושם ילמד אותנו איך אנשים אלה היו מסוגלים לשאת את הריחות במקום ובזמן שבוודאי אינם ידועים הודות להיגיינה המעולה שלהם. תחנות אחרות מראות כיצד שמן והבגדים הצבעוניים השונים נעשו באותו הזמן.

אחד מהשינויים האחרונים האחרים הוא חזרתו של חדר האוכל, או אולם האוכל יותר נכון, לייעודו המקורי. האולם מציע היום ארוחות בסגנון צלבני, אבל הזמן בו המקום באמת מתעורר לחיים הוא בלילה, עם מוזיקה, שחקנים ואבירים היוצאים לדו-קרב בחצר. זה אולי נשמע כמו עוד יריד של תקופת הרנסנס, אבל האמת היא שלחוות את כל זה בסביבה המקורית של מבצר צלבני אמיתי, מעלה את רמת הפעילות מעבר למשעשע בלבד אל בילוי אותנטי יותר.

לאחר ביקור באולמות האבירים, ישנם הרבה אתרים נהדרים אחרים לבקר בהם בעכו, המקושרים גם הם עם הצלבנים. בין היתר, אל תפספסו את המנהרה הסודית של מסדר אבירי הטמפלרים, כמו גם האתר של המבצר שלהם לשעבר.

שוק מחנה יהודה

להגיב

שום טיול לירושלים אינו שלם ללא ביקור בשוק הפתוח של מחנה יהודה. אני בטוח ששמעתם טענה דומה לגבי אתרים רבים אחרים, אבל שוק מחנה יהודה קשור באופן כל כך הדוק לתרבות ולמיתולוגיה של העיר, ואפילו לנשמתה של העיר, שנדמה כי הצהרה שכזאת לא מהווה הגזמה.

שוק מחנה יהודה

אמנם ישנם הרבה שווקים אחרים ואזורי קניות הפזורים ברחבי העיר, אבל מחנה יהודה הוא המפורסם והפופולארי שבהם, בעיקר בשל קסמו האותנטי, בנוסח העולם הישן, מבחר התוצרת הטעימה והטרייה שלו, והבוטיקים הקולינאריים והרב-תרבותיים החדשים יותר שנמצאים בו.

לרוב, המקומיים מתייחסים לשוק מחנה יהודה בפשטות כאל "השוק", אבל אף אחד לא מתבלבל בינו ובין שאר השווקים החיצוניים, הנמצאים ברובעים המוסלמיים והנוצריים שבעיר העתיקה. בעוד אלה מציעים רבים מקסמיהם שלהם, מחנה יהודה עומדת לבדה במשיכה הכלל אוניברסלית שלה. יש כאלה החושבים על מחנה יהודה כעל "השוק היהודי" ועל השווקים האחרים כעל שווקים ערביים, אבל זה לא ממש מדויק. בעוד מחנה יהודה ממוקמת בעיקרה באזור היהודי של מערב ירושלים, סוחרים ערבים ויהודים, העומדים ממש אחד ליד השני, צועקים במקהלה אחת כמה מתוקים התותים שלהם, או עד כמה נמוכים המחירים שלהם.

אלה שעורכים את קניותיהם בשוק הם אפילו יותר מגוונים- זקנים וצעירים, יהודים וערבים, יהודים חרדים אולטרה-אורתודוקסים, יהודים חילוניים וכל מה שביניהם; עובדים זרים, תיירים וסטודנטים- כולם מתקבצים יחד תחת תשתיתו של שוק מחנה יהודה, וסמטאותיו מרוצפות החנויות.

להזמנת חדר באחד ממלונות דן בירושלים >>

כיצד לחוות את השוק

לתיירים שמבקרים בשוק מחנה יהודה יש מספר אופציות לחוות את השוק. ישנם כאלה הנהנים רק להסתובב בשוק ללא מטרה מיוחדת, לספוג את האווירה, לצלם תמונות של התוצרת החקלאית הצבעונית ולהריח את עושר הניחוחות שמציף את השוק.

אפשרות נוספת היא לקחת את culinary tour in the market. מדריכים רבים (ושלי ביניהם) מציעים סיורים שכאלה, ודרכם אתה יכול להרוויח ידע משולב על ההיסטוריה והתרבות של השוק, כמו גם ללמוד על מגוון האוכל האתני המוצע בחנויות הרבות של שוק מחנה יהודה.

רבים התווכחו אם יש כזה דבר- מטבח ירושלמי ייחודי. לדעתי, אחד הדברים שעושים את האוכל שלנו מיוחד הוא התערובת הייחודית של טעמים ומקורות. אנחנו כור היתוך מובהק, יותר אפילו מהעיר ניו יורק. בניו יורק אתה יכול למצוא ככל הנראה לפחות מסעדה אחת של כל מטבח הידוע לאדם, אבל הן כולן מפוזרות. אם אתה רוצה אוכל טוב המייצג את המטבח של האיטי אתה צריך ללכת לפלאטבוש. אוכל סנגלי במיטבו תוכל למצוא במערב הארלם, בשעה שכולם יודעים שאסטוריה היא ביתו של האוכל היווני.

אבל בעיר ניו יורק עצמה יש אוכלוסיה השווה בגודלה פחות או יותר לכל אוכלוסייתה של ישראל! בירושלים, הקטנה הרבה יותר, כל הקבוצות התרבותיות שלנו חיות זו לצד זו. בהליכה של 5 דקות סביב שוק מחנה יהודה תוכלו למצוא אוכל מרכז אסיאתי מגיאורגיה וכורדיסטאן, הצעות לאוכל אירופאי מאנגליה וצרפת, אוכל מזרח תיכוני מלבנון, סוריה וחצי האי ערב, ומנות צפון אפריקניות המגיעות ממרוקו טוניסיה ולוב.

בגלל שילוב זה של תרבויות, גם הטעמים של המטבחים השונים התמזגו זה בזה. Jerusalem Kugel (הקוגל הירושלמי) לדוגמה, הוא מאכל ייחודי שמחדיר את התבלונים של היהודים הספרדים לתוך פשטידת האטריות בעלת המקורות היהודים-אשכנזיים. עד לעשורים האחרונים, רק כאן בירושלים יהודים מכל רחבי העולם יכלו להיפגש ולהתחתן האחד עם השני, מה שהוביל באופן טבעי גם למיזוג מאכליהם.

לבסוף, התיירים צריכים לחשוב בזהירות מתי עליהם לבקר בשוק. אנשים רבים שביקרו בשוק בעבר יעודדו אתכם ללכת ביום שישי אחר הצהריים. זה הזמן בו יהודים רבים עושים את הקניות שלהם לקראת שבת, וזה גם הזמן בו יש בשוק אנרגיה אינטנסיבית של המולה. אני, מצד שני, הייתי ממליץ שלא לבקר דווקא ביום שישי אחר הצהריים. אם אתם באמת רוצים לחוות את מה שיש לשוק להציע, ההמולה של יום שישי ההמוני תמנע מכם לעשות זאת. ביקור באמצע השבוע לעומת זאת, יאפשר לכם לחקור את המראות, הקולות, הריחות והטעמים שלשוק מחנה יהודה יש להציע.

לחלופין, ביקור לילי בשוק פותח בפניכם עולם אחר לחלוטין. המיקוד של ראש העיר הנוכחי שלנו, ניר ברקת, בתרבות צעירה, גרם לפתיחתם של מספר פאבים באזור השוק. שולחנותיהם של פאבים אלה נשפכים אל סמטאות השוק עצמו, למול התוצרת החקלאית המוגפת, ודוכני הדגים הסגורים בלילות. בארים רבים מביאים תקליטנים או להקות חיות קטנות, וחוגגים צעירים רוקדים בתוך ענני הנרגילה המתוקים הנישאים לאורך הרחובות.

שעות מומלצות לביקור בשוק

חיי הלילה החדשים האלה שבשוק הובילו גם את המסעדות להותיר את דלתותיהן פתוחות עד שעות מאוחרות יותר. מה שהיה פעם אזור ריק בלילות, רק לפני שבע או שמונה שנים, הוא כעת מקום המלא באנרגיה ייחודית וחיים תוססים לאחר רדת החשכה.

בית גוברין-מרשה

להגיב

התוספת החדשה של ישראל לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו היא אוצר לאומי, הידוע הרבה יותר טוב לתושבים המקומיים מאשר לתיירים המגיעים מחו"ל. באמצע הדרך בין ת"א לירושלים, הגן הלאומי של בית גוברין-מרשה מציג ארכיאולוגיה נהדרת ומרתקת מתקופת המקרא ומימי הצלבנים.

אלפי המערות הפזורות לאורך 5,000 הדונם של הפארק, ואשר התווספו בשנת 2014 לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, שימשו למטרות רבות ומגוונות לאורך ההיסטוריה. סלע האם המקומי מורכב משני סוגים שונים של אבן-גיר, הראשון, החיצוני, הוא בעל קרום דק וקשה ונקרא בעברית בשם "נארי", והשני, הנמצא מתחתיו, הוא בעל שכבה עבה יותר ועשוי מאבן גירית, רכה. במשך אלף שנים התושבים המקומיים סיתתו חורים דרך הנארי על מנת להגיע לשכבה הרכה יותר, ממנה הם חצבו אבנים לבניין, שיותר מאוחר התקשו אחרי שנחשפו ליסודות הטבע שבחוץ.

הזמינו חופשה בבתי המלון בירושלים של מלונות דן >>

במהלך התקופה ההלניסטית מערות אלה קיבלו את שימושן הנוסף, כשהיוו את אבן היסוד לתעשייה של העיר המתפתחת מרשה (מראשה). המערות יצרו למעשה מערכת תת-קרקעית בין הוילות הרבות של העיר, והחלו משמשות כחדרי אחסון, שובכי יונים, מכבשי שמן זית בגודל תעשייתי, אמבטיות פרטיות ובורות מים. אתרי פולחן פגאניים בלטו גם הם בתוך "העיר שמתחת לעיר".

כמה מערות בתקופה הזאת שימשו גם כאתרי קבורה משפחתיים, כשהמרשימים ביותר מביניהם הם צמד מערות מצויירות המשלבות בין מנהגי הקבורה של היהודים, המצרים והיוונים. בנוסף, השמות של מי שנקברו בקברי מערות אלה (היחידים מסוגם שנמצאו בישראל), מראים עירוב של אנשים ממוצא יווני, אדומי ופיניקי. כל זה רק מדגיש עד כמה מרשה הפכה להיות עיר רב-תרבותית וקוסמופוליטית אמיתית במהלך תקופה זו.

מערות הפעמון

ועדיין, גולת הכותרת של הביקור עבור תיירים רבים הן "מערות פעמון" הענקיות והמרהיבות, הממוקמות קרוב יותר לכניסה לגן. מערות אלה, שנחפרו כמחצבות אבן ומעולם לא נעשה בהן שימוש אחר, נוצרו בעיקר בתקופה הערבית המוקדמת, שקדמה לעידן הצלבני כאן. באופן ציורי ומרשים באותה המידה, מערות אלה גם שימשו בשנת 1988 כאתרי הצילום לסרט רמבו 3.

גן לאומי של בית גוברין-מרשה – ציורי קיר

שמו של הגן הלאומי הוא ארוך ומסורבל בגלל שהוא למעשה משלב שמות של שני אתרים נפרדים. מרשה היא עיר מתקופת מקרא (מוזכרת לראשונה בספר יהושע, ומאוחר יותר נרשמה כעיר מבוצרת על ידי רחבעם, בנו של שלמה), שמאוחר יותר, בעקבות גלות בבל של היהודים (585 לפנה"ס), הייתה מיושבת בעיקר על ידי אדומים, אבל גם על ידי בני תרבויות אחרות, כשלשיאה היא הגיעה כעיר רב-תרבותית במהלך המאה ה- 2 לפנה"ס.

אך בעקבות ההרס של מראשה בבסוף המאה ה- 2 לפנה"ס, היא הוחלפה מאוחר יותר על ידי עיר חדשה בקרבת מקום, במהלך התקופה הרומית הקדומה כאן (המאה ה -1 לספירה). גם אם היא היא פחות נחפרה ממרשה, בית גוברין הרומית (מאוחר יותר שונה שמה לאלווטרפוליס- העיר של הגברים החופשיים) מציגה כמה שרידים מרשימים אחרים. בין היתר, בית גוברין כוללת אמפיתיאטרון שלם אשר שימש לתחרויות גלדיאטורים, המושלם על ידי מנהרות תת-קרקעיות דרכם חיות הבר יכלו להיות מועברות לקומת הלחימה. נכון להיום, זהו האתר היחיד מסוגו שנחפר בישראל.

במהלך התקופה הצלבנית, חלק מהעיר הרומית הוסב למבצר, שכלל כנסייה גדולה (שליש ממנה נשמר עד היום בצורה מרשימה). קרוב יותר לחלק של מרשה בגן, האכסדרה המקושתת של כנסייה צלבנית נפרדת עומדת לבדה על ראש גבעה. אכסדרה זו, שנבנתה על שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית, נקראה "חורבות סנדהאנה" על ידי הערבים המקומיים, זכר לשמה המוקדם, "כנסיית סנטה אנה".

עבור התייר ההרפתקן שרוצה לעשות יותר מאשר פשוט לבקר בגן לאומי ייחודי זה, ארגון בשם "סמינרים ארכאולוגיים" מציע הזדמנות מיוחדת להשתתף בחפירת ארכיאולוגית של ממש בגן הלאומי.הפרויקט הידידותי למשפחה שנקרא "DIG FOR A DAY", מביא קבוצות תיירים אל מערכת המערות במרשה על מנת שיעזרו להמשיך לרוקן אותם, כשבאותו הזמן הם עוזרים גם לחשוף שברי כלי חרס, זכוכית, מתכת, עצמות בעלי חיים, מטבעות וממצאים אחרים מימי הזוהר של העיר.

התכנית הנ"ל נמשכת 3 שעות, ומציעה צוהר לתהליך הארכיאולוגי עבור המשתתפים שלא צריכים שום ניסיון ארכיאולוגי מוקדם. זהו אחד מרגעי השיא הבלתי נשכחים של הטיול לישראל עבור כל מי שלוקח חלק בזה.

הגנים הבהאים בחיפה

להגיב

ייתכן שאין אתר אחד בישראל, לבד אולי ממתחם הכותל המערבי-הר הבית בירושלים, שמקושר להפליא לעירו כמו הגנים הבהאים בחיפה. גנים אייקונים אלה יכולים להיראות מחלקים רבים של העיר הציורית, וכאשר תיירים רבים מתכננים טיול לחיפה, הם למעשה מתכוונים לבקר רק באתר זה.

עם הטיפוס במדרגות שעל צלע ההר כאילו היו סולם, קילומטר אחד עד למדרון הצפוני של הר הכרמל, מבינים שהגנים הם לא רק יצירת אמנות מוחשית, אלא גם התגלמות עקרונות ליבה רבים של האמונות הדתיות בדת הבהאית.

דתות בכרמל

הר הכרמל תמיד היה קשור למושג המונותיאיזם, בשל ההקשרים שלו לסיפורי התנ"ך של אליהו הנביא. לכן הוא הפך להיות משמעותי ליהדות, הנצרות והאיסלאם. דתות רבות ותרבויות אחרות, כגון הדרוזים, נמשכות גם הן להר זה. הדת הבהאית היא גם דת מונותיאיסטית, ומכירה בנביאים מכל הדתות הקודמות לה כאנשים קדושים. לפיכך, זהו המיקום ההגיוני ביותר גם לאתר הקדוש שלהם.

האמונות העיקריות של אמונה זו כוללות אוניברסליות ושוויון. הגנים הם תצוגה של הרמוניית האדם והטבע, ולמעשה יוצרים מבנה המעודד ההתבוננות עמוקה. למרות שהאתר הגדול נראה סימטרי במבט ראשון, קיימים בו מספר אלמנטי א-סימטריים, שרק מוסיפים ליופיו. נקודות אלה באתר ששוברות את הסימטריה מאזנות את פאר מעשה ידי האדם עם האלמנטים החשובים ההיסטוריים והטבעיים שכבר היו באתר.

עבור בני הדת הבהאית, נקודת המוקד של הגנים בחיפה היא מקדש הבאב, שהיא גם מקום קבורתו של הנביא שלהם, שהודיע על הגעתו של מייסד הדת בשנות הארבעים של המאה ה- 19. המקדש נבנה בשנת 1909 וקיבל את כיפת הזהב שלו בשנת 1953. (תהליך חידוש של המקדש שנמשך כמעט שלוש שנים הושלם בשנת 2011) השבילים המתפתלים הרבים המקיפים את המקדש נועדו לאפשר למאמינים להתקרב אליו במצב של שלוות נפש. נתיבים רבים בין שבילי המקדש מהדהדים את רעיון האינדיבידואליות, בסבך גישותיהם השונות של אנשים לרוחניות.

ישנן 19 טראסות בגן, כשתשע מהן ממוקמות מעל לבאב, הטראסה המרכזית בה נמצא המקדש עם הקבר הקדוש, ותשע מהן ממוקמות מתחתיו. טראסות אלה מסמלות את 18 התלמידים שהיו חסידיו הראשונים של האב.

הגנים בחיפה אוחזים גם במבנים של המרכז הבהאי העולמי, ובכלל זה בית הצדק העולמי, מרכז החינוך הבינלאומי והארכיונים הדתיים הבהאים. היבט נוסף של הקפת המרכז הדתי בגנים הוא לבודד אותם מההמולה הרועשת של העיר המודרנית, וזאת ללא צורך בבניית קירות מכוערים.

דילים לחיפה ברשת מלונות דן >>

גנים אלו, שהוכרו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2008, מטופלים על ידי מתנדבים מציבור הדת הבהאית. מתוך בערך 5 מיליוני מאמיני הדת הבהאית בעולם, כ -700 מהם שוהים בישראל כמתנדבים בכל זמן נתון.

מקדש הבאב תואר כיהלום שבכתר, שהוא הגנים הבהאים. אחרים מציינים את הרוחניות של המעבר החזותי ההרמוני מהים, דרך מעלה ההר ועד לשמים שמעל.

גנים אקולוגיים

אחד ההיבטים המעניינים יותר של הגנים המרהיבים הוא שיטת הגינון הידידותית לסביבה שלהם. הם כוללים כ-450 מינים של צמחים, אבל רובם ממוצא מקומי ורבים מהם גם עמידים בפני בצורת. חלק ניכר מהמים המשמשים להשקיה מותפלים באתר, ומערכת ממוחשבת מדויקת עוקבת מקרוב ושולטת בשימוש במים על מנת למזער בזבוז. המים הזורמים שמבקרים רבים זוכרים כל כך מביקוריהם במקום זורמים בעצם במערכת סגורה, כך שכמות המים שנוספת כדי לפצות על ההתאדות היא פחותה מכמות המים הממוצעת בה אדם מן השורה משתמש מדי יום.

הזמינו חופשה במלונות חיפה מבית רשת דן >>

שעות פתיחה

הגנים הפנימיים של האתר פתוחים מדי יום מ- 9 בבוקר עד 12 בצהריים, והגנים החיצוניים פתוחים בשעות: 09:00-17:00. ישנם גם סיורים מודרכים המוצעים מדי יום, למעט בימי רביעי. בשביל לראות את לוח הזמנים של הסיורים לפי השפות שונות, אנא בקרו בדף הרלוונטי באתר האינטרנט של הגנים הבהאים. ישנם גם מראות נפלאים מעל לגנים הבהאים, ברחוב יפה נוף, ומתחת להם, במושבה הגרמנית בחיפה.

לבסוף, למי שרוצה מבט מעמיק יותר על הדת הבהאית, הגנים שלהם והמקומות הקדושים להם, האתר המשמעותי האחר אותו מחזיקים הבהאים בישראל נמצא בצד השני של מפרץ חיפה, בעיר עכו. אם כי הוא אולי נראה פחות מרשים על פני השטח, גם באתר זה ישנם גנים מעוצבים יפהפיים, המקיפים את המקדש שהוא מקום קבורתו של מייסד הדת, הבהאא אללה.

ירושלים הנוצרית, חלק 1- העיר העתיקה

להגיב

כיוון שהמגזר הנוצרי של אוכלוסיית ירושלים הוא מיעוט שולי בהשוואה ליהודים ולמוסלמים שבעיר, זה לפעמים קל להתעלם מהעובדה שעיר זו היא המקום הקדוש ביותר לעולם הנוצרי. מביקוריו המוקדמים כילד אל בית המקדש ועד לניסים שחולל בירושלים מאוחר יותר בחייו, ירושלים קשורה באופן הדוק לביוגרפיה של ישו, כפי שזו שמתוארת בברית החדשה. וכל זה עוד לפני שאנחנו אפילו מתחילים לשקול את משמעותה של ירושלים כמקום צליבתו, קבורתו, תחייתו ועלייתו השמיימה של מחולל הנצרות.

לפיכך, העיר מושכת הרבה יותר ממיליון מבקרים נוצרים מדי שנה. ירושלים היא גם המקום לבקר בכנסיות מונומנטליות רבות, מנזרים, אתרים הקדושים לנצרות ומוסדות נוצריים. כמובן, עם זרמים נוצריים שונים ורבים כל כך הקיימים בעולם, ישנן באתרים משמעותיים מסויימים כנסיות שונות המציינות את אותם אירועים ספציפיים בחייו של ישו, ואילו בחלק מהאתרים הגדולים האחרים חולקים ביניהם הזרמים השונים משמורת משותפת.

כל זה יכול להיות מעט מבלבל עבור התייר הממוצע, ולכן אני מתכוון לפשט את סיפורה של ירושלים הנוצרית בעזרת סדרה של פוסטים המתמקדים בתחומי העניין העיקריים השונים של ירושלים הנוצרית. בגדול, סדרת פוסטים זו תדגיש רבים מהאתרים הנוצריים החשובים ביותר (אם כי בהחלט לא את כולם), בכל רחבי העיר.

בפוסט ראשון זה, אנו נתרכז אך ורק באתרים שבתוך חומות העיר העתיקה. חפשו פוסטים עתידיים שיעסקו באתרים הנמצאים בהר הזיתים, הר ציון, עין כרם, מחוץ לשער שכם ובאזורים אחרים.

בתי מלון בירושלים מבית רשת דן >>

העיר העתיקה

לבה של ירושלים הנוצרית הוא ללא ספק העיר העתיקה. זהו החלק מירושלים שהיה קיים עוד בימי חייו של ישו, וככזה, קיימות בין חומות העיר העתיקה כנסיות וקפלות כמעט מכל זרמי הנצרות, כוללים כמה זרמים קטנים ופחות ידועים. להלן חלק מהאתרים המשמעותיים ביותר:

כנסיית הקבר (כנסיית הקבר הקדוש)

זוהי הכנסייה הקדושה ביותר בעולם למרבית הנוצרים. כנסייה זו נמצאת למעשה בכל זמן נתון במשמורת משותפת בין 6 כתות נוצריות שונות: היוונית אורתודוקסית, הקתולית, הארמנית, הסורית, הקופטית והנוצרים האתיופיים. זוהי אחת הכנסיות המקוריות שנבנו על ידי הלנה הקדושה במאה הרביעית לספירה, ומבנה מפואר ומורכב זה כולל בתוכו קפלות קטנות רבות ומקדשים, כולל מזבחות לציון מקומות הצליבה של ישו, קבורתו ותחייתו המאוחרת יותר.

דֶרֶך היִסוּרִים (ויה דולורוזה)

מדובר במסלול קתולי בעיקרו, ב"דרך הייסורים" ישנן 14 תחנות פיזיות לציון 14 התחנות של הצלב. מתחילים ברובע המוסלמי באתר המוקדש למשפטו של ישו על ידי פילטוס, ואז הוויה דולורוזה ממשיכה את מסלולה דרך הרבעים המוסלמיים והנוצריים, עד סיומה בתוך כנסיית הקבר. אף שלא מדובר בתחנה רשמית של הוויה דולורוזה, קשת האקה הומו נמצאת גם היא בתוואי המסלול, ומקושרת עם הנקודה בה הציג פילטוס את ישו בפני אזרחי ירושלים.

כנסיית סנטה אנה

אחת הכנסיות הבודדות שנותרו בארץ הקודש מימי התקופה הצלבנית. כנסיית סנטה אנה ממוקמת במתחם גדול ליד שער האריות (הידוע גם כשער סטפנוס הקדוש), וידועה באקוסטיקה מצוינת שלה. כנסייה קתולית זו מוקדשת לאנה ויואכים, הוריה של מריה הקדושה. באתר זה ניתן לראות גם את "בריכות הצאן", המקושרות לנס שחולל ישו בו הוא ריפא אדם צולע, כמו גם שרידים של כנסיות ביזנטיות וצלבניות עתיקות יותר.

כנסיית המשיח וכנסיית הגואל

אלו הן שתי הכנסיות הפרוטסטנטיות המשמעותיות ביותר בעיר העתיקה. כנסיית המשיח, ליד שער יפו, הייתה הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה במזרח התיכון. זה היה במקור מקום מושבן המשותף של הבישופות האנגליקנית והלותרנית, עד שהלותרנים בנו את כנסיית הגואל בסוף המאה ה- 19. כנסיית הגואל, הסמוכה לכנסיית הקבר, כוללת גם מגדל פעמונים גבוה עם נוף מדהים של העיר, כמו גם כמה חפירות ארכיאולוגיות חדשות יחסית מתחת לכנסייה עצמה.

קתדרלת יעקב הקדוש (סנט ג'יימס)

זוהי הכנסייה הארמנית החשובה ביותר בירושלים, והיא גם מקום מושב הפטריארכיה הארמנית של ירושלים. כנסייה זו, שנבנתה לפני כמעט 900 שנים, היא המבנה המרכזי במתחם המוקף חומה של הרובע הארמני, והיא מוקדשת ליעקב הקדוש (יעקב הגדול) שהיה אחד משנים-עשר השליחים, וגם ליעקב הצדיק (יעקב הקטן), אחיו של ישו.
כנסיות ידועות פחות.

באזור ישנן עשרות כנסיות מזרמים נוצריים רבים ושונים, וביניהן כנסיות השייכות לכנסייה הסורית, הכנסייה היוונית-קתולית (שמאמיניה מכונים "מלכיתים"), הכנסייה הארמנית ועוד.